בין ראש פינה לצפת, משקיף על רמת כורזים, על ים כנרת וגם על ים מירון (ידוע גם בשם אגם החולה), ממוקם מלון הבוטיק מצפה הימים. המלון הוותיק הוא אחת הרכישות האחרונות של רשת ישרוטל.
המלון הגלילי בעל המוניטין היה ידוע בטיפולי הספא, בתזונה הצמחונית, בשלווה וברוגע שלו. האם פתיחתו המחודשת תחת ישרוטל הוא שומר על צביונו הוותיק או שהוא משתנה?

סיפור המקום:

בשנת 1920 לערך, הגיע לארץ מגרמניה ד”ר אריך יעקב ירולבסקי (מכונה בשם יארוס) יחד עם אישתו לוטה. הד”ר היה הומאופט, והקדים את זמנו בשיטת ההתבוננות שלו על גוף האדם והריפוי שלו. חזונו היה להקים מקום מרפא לאנשים.

לשם כך, רכש 150 דונם על אדמת טרשים בין ראש פינה לצפת. שם החליט לבנות חוות המרפא שלו וביקש היתר בניה.
ההיתר הגיע בשנת 1966. עם זאת, זה לא מנע ממנו לבנות עד אז בית ראשי עם 12 חדרי אירוח למטופליו.

חלק מהחזון היה להקים משק אוטרקי לגידולים, לשימוש בית המרפא בלבד.

המקום התחיל לשגשג. יחד עם אישתו לוטה, נולדו להם 3 ילדים והם הרחיבו את המבנה ל-24 חדרים.
בנוסף למרפא ולתזונה, המשק האוטרקי שגשג. הטיפול היה באמצעות הומיאופטיה, תזונה וגם פעילות גופנית. הוא הצעיד את מטופליו בשבילי המקום, שתל לאורכם שיחים ריחניים ועצי פרי שיוכלו לקטוף בדרך.

לימים, יארוס הזדקן. ילדיו לא רצו להמשיך את דרכו, והוא מכר את המבנה + החווה לסמי חזן.

סמי חזן הוא זה שהעביר את המקום לסטטוס של מלון בוטיק. הוא שיפץ והרחיב את המבנה ל-97 חדרים.
המהפך הרציני שחולל בחווה היא שהפך אותה ממשק אוטרקי לחווה אורגנית.

בשנת 2016 סמי חזן מכר את המלון לרשת ישרוטל. המלון הצטרף כחבר ב-Isrotel Exclusive Collection.  הם פעלו שנה וחצי כדי “ללמוד את המקום” ונכנסו לשיפוץ.
העריכו שהשיפוץ יהיה כ-10 חודשים ולבסוף ארך כשנתיים.
המלון נפתח באמצע ינואר 2020, עם תכנון ל-150 חדרים. חלקם עדיין בתהליך בניה.

סמי חזן השאיר לעצמו את החווה האורגנית. ההסכם הוא שהחווה נותנת את התוצרת למלון. כך הבטיח את המשך הייחוד הקולינרי של המקום.

 

זווית המעצבת: פינות הישיבה המרובות בכל רחבי המלון קטנות ואינטימיות. יש להן אמירה גדולה על האווירה של המקום.

 

החווה האורגנית

המטרה בגידולים אורגנים היא “לבלבל” את החרקים. לכל צמח יש חרק מתאים, שעובד באיזור ידוע. הוא מגיע לעץ / שתיל / שיח ואוכל ממנו. האדם לא כ”כ אוהב חרקים במזון…
לדוגמא: לעץ התאנה מגיעה הצרעה. לעצי ההדרים מגיע זבוב הים התיכון.

חקלאות אורגנית היא על שטחים קטנים. שותלים ליד העצים, עצים אחרים  (בניגוד לחקלאות מודרנית בה יש שטחים גדולים עם אותו הגידול). כך למעשה יוצרים בתא שטח “בלאגן של DNA של הצמחים” והחרקים מגיעים הרבה פחות…
רואים בשטח עירוב של עצי פרי שונים, עם שיחים, תבלינים, פרחים ועוד.

עוד בחווה 52 פרות. יש מכון חליבה וחולבים אותן פעמיים ביום.

יש גם עיזים, ותרנגולות “בלאדי” (צבעוניות). התרנוגולות חיות בחופש, כלומר לא בלול,אלא בשטח עצמו. לעיתים נטרפות על ידי התנים. יש כלבים ששומרים עליהם.

יש חממות לעשבי התיבול. שולחן עבודה להפרדת הזרעים כדי להרבות אותם.

קיימים טיפולים לטבע אותם רואים בשטח:

  1. יש בית גידול לירגזי, מאחר והוא עוזר לקרקע. בנו להם תיבות קינון. עם אלומיניום כדי שהנקר לא יוכל “לפרוץ” אליהן.
  2. נחשים אוהבים ירגזי…
    כדי לטפל בנחשים, שמים ביצים קשות בגינה. הם בולעים את הביצה ונחנקים.
  3. יש תיבות לתנשמות. הן אוכלות את העכברים…
  4. על העצים תלויים בקבוקים עם חומר. אחד החומרים יוצרים את הריח של הנקבה של זהוב הים התיכון. זוהי מלכודת.
  5. בקיצור, החווה האורגנית מתפקדת היטב J

החדרים במלון

יש כמה רמות וגדלים של חדרים, כולל כמה סוויטות. החדרים הרגילים במבנה הראשי. הסוויטות לרוב במבנים בחוץ.

במסגרת השיפוץ, הוסיפו שתי קומות למבנה הראשי ושם יש כמה סוויטות שפונות לכל הנוף.
שימו לב ששווה לעלות ולרדת במעליות. הנוף בפנים והנוף בחוץ…

זווית המעצבת: אהבתי במיוחד את המקלחון בחדר הרחצה. אין בו דלת מקלחון אלא מעין “מבואה”, בה תולים את המגבת ואז המקלחון עצמו. אישית, חסר מחמם מגבות. די חיוני במיקום כמו שלהם.

האוכל במלון

האוכל במלון צמחוני / טבעוני /חלבי.

השף בפועל: אורן קיסרי. אפשר לחפש את שמו בגוגל ולהבין איזה רפרטואר מרשים יש לו עד כה…
הליווי הקולינרי של ארז קומרוסקי.

היצירתיות גדולה מאוד. סלטים, מרקים, דגים, עמדות מיוחדות ועוד.

יש טאבון מובנה עם מאפים מופלאים. כולל חביתות עם פטריות / עשבי תיבול וזוקיני ישירות מהטאבון… באמצע השבוע – תאווה לחיך. (בשבת הטאבון לא פועל).
מרבית חומרי הגלם מגיעים מהחווה.
מי שהכשרות פחות חשובה לו – כדאי שיתכנן את ביקורו לא על שבת…

גריל עץ

נמצאת ליד המלון, מבחוץ. במקום מסעדת מוסקט המיתולוגית שהיתה בעבר.

גריל עץ היא סוג של מסעדה מזרחית עם מנות אנינות… המסעדה בשרית אבל יש גם מנות צמחוניות. טעמנו והמנות מעולות.

אני ממליצה במיוחד על החציל עם התוספות ועל הקרמבל פטריות.

החנות

שרה, בעלת החנות היא גם הקניינית של החנות.
אציין שאמנם החנות קטנה, עם זאת יש לה מגוון דברים משובחים, עם טוב טעם, ושווה מאוד להיכנס אליה. הצטיידתי בפירטי לבוש יפים. אישי היקר, ששכח בגד ים רכש ורץ לבריכה…

הספא

מראה של אנשים מסתובבים בחלוקים עדיין קיים, אם כי פחות מהעבר.

הספא גדל, נוספו חדרים. חדר המנוחה של אחרי הטיפולים, שפונה לנוף המדהים… עושה את זה בגדול.

באופן אישי, מהטיפול עצמו … לא נפלתי.

הבריכה

אחד הגימיקים של המקום היא הבריכה המדהימה, שמבוססת על ניקוי במלחים ולא בכלור. תענוג צרוף.

השאלה העכשווית הבוערת: איפה פינת התה?!?!?

המלון בהרצה עד תחילת מרץ. מרבית האורחים שהיו בסופ”ש בו הייתי הם לקוחות ותיקים של מצפה הימים “הישן”.

לכל מקום בו פנינו במלון, שיחת היום היתה: “מה קרה לפינת התה”.

פינת התה המיתולוגית היתה עמדה בכניסה עם המון המון סוגים של עלים לתה, חופשי לאורך כל היום. כל העלים היו מגידולי החווה.
היא היוותה מעין פינת התכנסות, יצירת קשרים ושיחות על הא ודא בין כל אורחי המלון. קשרים רבים, גם עסקיים, נרקמו סביב פינה זו.

היום, כשהמלון בבעלות ישרוטל, פינת התה לא קיימת. הכניסו במקום מכונות קפה לחדרים.
הסיבה העיקרית, שנמסרה מהמלון, היא היעדר היכולת להכשיר את העלים שצומחים בגינה ולהתאימם לכשרות של המלון.

פיקנטריה:

  1. לוטה נפטרה שנתיים לפני יארוס.  בשנים האחרונות לחייה, היתה חולה ויארוס הביא את רות שתטפל בה. הטיפול היה “הוליסטי” תרתי משמע. ללוטה וליארוס יש 3 ילדים, נולד ילד רביעי בחווה….
  2. הסיפורים אומרים שהם חיו בשלווה ובהרמוניה. עד כדי כך שיארוס הכין חלקת קבר לרות לידם. היא בחרה שלא להיקבר שם…

לסיכום:

המקום מספק את החוויה. אפשר להיכנס אליו לכמה ימים ולקבל לינה מעולה, תרבות, בידוק, טיפולים, התעמלות והרבה שלווה.
בפאן העיצובי יש התעדכנות לסצנת העיצוב העכשווית. זה המקום לפרגן לאדריכלית שתכננה את השיפוץ: אושרת עוזרי.

החדרים הרגילים וגם הקצת משודרגים קטנים יותר לעומת מה שהיו בעבר (בכל זאת על אותו מבנה הכניסו יותר חדרים). בכל חדר יש מכונת קפה. חדרי הרחצה מפנקים.

ועם כל זאת המלון כיום הוא חלק מרשת. לטוב ולרע. משתדלים לתת את האינטימיות והפרטיות אבל יש נהלים…
האם ישרוטל ידעו לווסת בין מתן מענה ללקוחות העבר או שיפנו לקהל חדש? ימים יגידו.

כתובת: הכביש בין ראש פינה לצפת

מדד יפעת:

 - לא להחמיץ


20 תגובות

  1. אלונה

    וואהו, איזה יופי של פוסט יפעת. אני מתה על הדרך שאת מספרת את הסיור של המקום. זה נותן כל כך הרבה ערך מוסף. תמיד את מוצאת המקומות המיוחדים עם האופי והשיר שמאחוריהם. ובכתיבתך את יודעת להעביר זאת לקוראים. שאפו ענק!

  2. מיה

    יפעת, לא ידעתי בכלל שמצפה הימים עבר מהפך שכזה. אני מקווה שישרוטל באמת יצליחו לשמור על האופי הייחודי של המקום. והפיקנטריה שלך לא היתה צפויה בכלל .

  3. ורד אמיר

    איזה פוסט מקסים יפעת
    נפשנו שם כמה וכמה פעמים בעבר
    היה מועדף עלינו כשיצאנו לנופש קבע( במסגרת השרות הצבאי)
    ואפילו חגגתי במסעדת המלון יומולדת 40… מזמן..
    עשית לי חשק לחזור.

  4. עינב

    מלון מושלםםםם, הייתי בו מספר פעמים, בגדול חוזרת בכול פעם שצריכה להיטען מחדש, מנוחה טובה, טבע, טיפולים, חווה אורגנית וציור אינטואיטיבי… מה עוד בן אדם צריך בחיים?
    לא הייתי מאז השיפוץ, עשית לי חשק להזמין עכשיו!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *